מאמרים

פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ת"פ אזורי ת"א 57895-11-19 מדינת ישראל נגד גיא ודורון לוי הנדסה בנין והשקעות בע"מ) מציע הסתכלות מורכבת ואולי גם מאוזנת יותר, על אחריות פלילית של מנהלים בתחום הבטיחות וממחיש מדוע תכנית אכיפה פנימית בבטיחות אינה יכולה להישאר ב"המתנה". פסק הדין עסק בחברת בנייה שבאתריה נמצאו […]

בפסק דין שניתן לאחרונה בבימ"ש מחוזי בתל אביב [ע"א (מחוזי ת"א) 64658-09-24 אבינועם שעאר נ' מ.ט ואח'] הוטלה אחריות נזיקית על מזמין עבודות בנייה, והוא רלוונטי במיוחד כאשר מדובר במבנים פרטיים או יוזמות בהן בוחר המזמין לפצל את העבודה בין מספר קבלנים. המקרה עצמו מתחיל כמו סיפורים רבים אחרים – מזמין עבודה פרטי החליט לבנות,

סיום שנה הוא הזדמנות מצוינת לתובנות מקצועיות, והפעם בחרתי להתמקד בתובנה מרכזית אחת שאני לוקחת עימי משנת 2024, בנוגע לחשיבות השילוב בין אחריות אישית ותאגידית כאמצעי למניעת תאונות. אחריות אישית היא המפתח למודעות בשטח מודעות ומחויבות של הפרט יכולות לעשות את ההבדל בין תאונה שנמנעה לתאונה שקרתה. לא אחת, חוסר תשומת לב של עובד, מנהל

בענף הבניה מקובל לעיתים, שקבלן ראשי מתקשר בחוזה עם מזמין לביצוע עבודות, ולאחר מכן שוכר את שירותיו של קבלן משנה לביצוע העבודות במלואן על פי הוראות המזמין ובפיקוחו, באמצעות חוזה "back to back", בין הקבלן הראשי לבין קבלן המשנה. יש קבלנים שסבורים, כי עריכת חוזה עם קבלן משנה בדרך האמורה, פוטרת אותם מהאחריות לבטיחות אשר

בימים אלה נדונה בוועדת העבודה של הכנסת הרפורמה בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) אשר מטילה חובות חדשות  בתחום הבטיחות בעבודה על היזמים ועל הקבלנים. על השלכות הרפורמה וההתאמות הנדרשות בעדכון הלקוחות המצ"ב עדכון לקוחות מאי 2024   חשוב להיערך מבעוד מועד להתאמות ולשינויים המשפטיים המתחייבים  בעקבות הרפורמה. מוזמנים לפנות למשרדי ולהתייעץ.

בהתאם לחוק עקרונות האסדרה שנכנס לתוקף בחודש ינואר 24, ומחייב את משרדי הממשלה לפרסם את תכנית האסדרה השנתית שלהם, פרסם משרד העבודה לאחרונה את השינויים הרגולטוריים המתוכננים על ידו לשנה הקרובה. על פי התוכנית, בכוונת המשרד לקדם שינויים רגולטוריים רבים, בתחום הבטיחות בענף הבניה. בין היתר, ניתן למצוא בה אסדרה המרחיבה את האחריות על בעלי

אנשים רבים נוטים להתנהל בסיטואציות מסוכנות ומסכנות חיים, על פי התפיסה הידועה והמוכרת לפיה "לי זה לא יקרה". אלא שלמרבה הצער, סיטואציות כאמור נגמרות לא פעם, בתוצאות טרגיות של פגיעות בגוף ושל אובדן חיי אדם. חשוב להכיר ולהיות מודעים לכך, שבמקרים של תאונות ואירועים רבי נפגעים, ניתן להעמיד לדין בגין עבירות שונות, אשר פערי הענישה

לאחרונה, פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (השופט יצחק עמית) בע"א 7862/22 דכנאס נגד דפראווי, שעניינו בארבעה ערעורים מאוחדים, שהוגשו על רקע תאונת עבודה.   הנפגע, הינו פועל, אשר נפגע בתאונת עבודה ביום 1.5.2013 שעה שהועסק על ידי קבלן שלד, אשר עבד עבור חברת בניה שבנתה באתר שבו נפגע. התאונה התרחשה בעת שהנפגע עסק

האחריות הפלילית לפציעות או למוות של פועל בתאונת עבודה שאירעה במהלך עבודות בניה, מוטלת לרוב, על מנהל העבודה באתר הבניה או על המעסיק הישיר. שינוי במגמה זו, ניתן למצוא בהכרעת דין שניתנה בחודש מאי 2021, בת"פ 12709-03-16 (בימ"ש שלום רמלה) , מדינת ישראל נ' זילביגר ואח', על ידי השופט הישאם אבו שחאדה . בהכרעת הדין,