למה יזמים פרטיים ומזמיני עבודות בניה אינם יכולים להסתתר מאחורי הקבלן:

בפסק דין שניתן לאחרונה בבימ"ש מחוזי בתל אביב [ע"א (מחוזי ת"א) 64658-09-24 אבינועם שעאר נ' מ.ט ואח'] הוטלה אחריות נזיקית על מזמין עבודות בנייה, והוא רלוונטי במיוחד כאשר מדובר במבנים פרטיים או יוזמות בהן בוחר המזמין לפצל את העבודה בין מספר קבלנים.

המקרה עצמו מתחיל כמו סיפורים רבים אחרים – מזמין עבודה פרטי החליט לבנות, שכר קבלן לביצוע עבודות השלד בביתו, הקבלן, מצדו, העביר את ביצוע העבודות לקבלן משנה. במהלך העבודות נפגע עובד קבלן המשנה ונגרמו לו נזקי גוף חמורים. הנפגע פנה בתביעת פיצויים נגד הקבלן והמזמין.

המזמין טען להגנה קלאסית: אין יחסי עבודה בינו לבין הנפגע, והוא הסתמך על הקבלן שנשכר על ידו לבצע את העבודה. לכאורה, טענה שנשמעת הגיונית לחלוטין – הרי בדיוק בשביל זה שוכרים קבלן, לא?

אלא שבית המשפט בחן לעומק את מבנה העבודות באתר וגילה שהמזמין למעשה לא שכר קבלן ראשי אחד שאחראי על הכול, אלא בחר לפצל את העבודות בין קבלנים שונים – קבלן שלד, חשמלאי, אינסטלטור ועוד. במצב כזה, לפי תקנות הבטיחות בעבודה, המזמין עצמו הופך להיות "מבצע הבנייה" – וזה משנה הכל.

כשאתה "מבצע בנייה",  מוטלת עליך החובה למנות מנהל עבודה מוסמך שיפקח על הבטיחות באתר ויתאם בין הקבלנים השונים. במקרה שלנו, המזמין לא מינה מנהל עבודה ובית המשפט קבע, כי הימנעותו ממינוי מנהל עבודה מוסמך – עולה כדי רשלנות מובהקת. החובה למנות מנהל עבודה חלה על מי שמוגדר "מבצע בנייה", והפרתה מקימה אחריות נזיקית [ולעיתים גם פלילית] במקרים של פגיעה.

המזמין ניסה להתגונן בטענה שהוא בונה פעם ראשונה בחייו ולא ידע את הדין. בית המשפט לא התרשם:  כבר בשלב מוקדם של הבנייה התברר למזמין שהקבלן שהוא שכר אינו קבלן רשום, שהוא לא יכול להעסיק עובדים על שמו, ושהעבודות מתבצעות בידי עובדים זרים ללא היתרים ברורים.

בית המשפט ראה בהיעדר פיקוח אפקטיבי מצד המזמין ובהתעלמותו מאותות אזהרה חיזוק להתנהלותו הרשלנית.

גם הקבלן לא נמלט מאחריות: על אף שהעביר את העבודות לקבלני משנה. בית המשפט קבע שהוא נשאר אחראי. הקבלן נטל על עצמו באמצעות החוזה את האחריות המלאה לעבודות השלד, אבל כשהגיע הזמן לבצע, הוא העביר הכל לאחרים מבלי לוודא שיש להם את הכישורים, הכלים והבטיחות הנדרשים. התוצאה הייתה עבודה במטריד – עובד שעבד בגובה על "קרש מחובר לדיסק" במקום פיגום כשורה.

בסופו של דבר, בית המשפט חילק את האחריות: 35% למזמין ו-65% לקבלן.

למרות שהמזמין לא גרם ישירות לתאונה, הוא נמצא אחראי לחלק ניכר מהנזקים בגלל הפרת החובות החקוקות שלו והרשלנות בבחירת הקבלן ובפיקוח עליו.

פסק הדין הזה מלמד שאם אתם מזמינים עבודות בנייה ומחליטים לפצל את העבודה בין מספר קבלנים, אתם הופכים לאחראים על הבטיחות באתר. המשמעות היא, שעליכם לדאוג למינוי מנהל עבודה, בדיקת כישורי הקבלנים, ופיקוח אמיתי על הנעשה.

לכן, אחד הדברים הבסיסיים שאני עושה עם לקוחות מהתחום – יזמים, מזמינים פרטיים או קבלנים – הוא לעבור איתם על אופן ההתקשרות עם קבלני משנה, מינוי מנהל עבודה, ונהלי פיקוח ובטיחות על מנת לוודא מצד אחד, שהם מבינים את אחריותם  ולנקוט פעולות לצמצום החשיפה המשפטית שלהם מצד אחר.https://www.nevo.co.il/padimailaudio/?id=21052025/8780225#/21052025/8780225

#תאונתעבודה #עבודותבניה #אחריותיזםוקבלן