הטלת האחריות הפלילית לפציעתו של פועל על נושאי משרה בכירים בתאגיד

האחריות הפלילית לפציעות או למוות של פועל בתאונת עבודה שאירעה במהלך עבודות בניה, מוטלת לרוב, על מנהל העבודה באתר הבניה או על המעסיק הישיר.

שינוי במגמה זו, ניתן למצוא בהכרעת דין שניתנה בחודש מאי 2021, בת"פ 12709-03-16 (בימ"ש שלום רמלה) , מדינת ישראל נ' זילביגר ואח', על ידי השופט הישאם אבו שחאדה . בהכרעת הדין, הורחבה הטלת האחריות הפלילית, גם לתאגיד ולנושאי משרה בכירים בו.

במקרה המדובר, ארעה תאונת עבודה בעת שחברת דלק עסקה בהחלפת גג האסבסט של מחסן השמנים שלה בגג עשוי לוחות פח איסכורית. הנפגע, עלה על גג המחסן, במטרה להחליף את לוחות הגג ודרך על אחד הלוחות שנשבר. עקב כך, נפל הנפגע מגובה של כ-6 מטרים אל רצפת הבטון של הקומה השנייה של המחסן, נחבל באורח קשה בראשו ובגפיו ונותר עם פגיעות לצמיתות ועם דרגת נכות בשיעור של 100%. על פי הכרעת הדין,  התאונה נגרמה עקב הגורמים הבאים: ביצוע העבודה על ידי הנפגע ללא ציוד מגן וללא אמצעי בטיחות המתאימים לעבודה בגובה, ביצוע העבודה ללא הכנה מתאימה של הגג למניעת נפילה, דריכה על גג "שביר" בניגוד להוראות והעדר הדרכה באשר לסיכונים במקום ביצוע העבודה.

ההליך הפלילי התנהל כנגד חברת "דלק" , כנגד מנכ"ל החברה, כנגד סמנכ"ל התפעול החיצוני של החברה, כנגד ממונה הבטיחות של החברה וכנגד "קבלן הבית" שלה.  כל הארבעה הורשעו בגרימת חבלותיו של הנפגע.

בהכרעת הדין ישנן מספר קביעות חשובות בהקשר של האחריות לבטיחות בעבודה:

פרשנות מרחיבה למונח "מעביד" בהקשר של אחריות לעובדים, באופן שיחול גם  על עובדים של קבלן משנה ועל עובדים עצמאיים – על אף שהנפגע לא הועסק במישרין על ידי חברת דלק אלא אלא על ידי קבלן משנה, קבע בית המשפט, כי יש לראות בחברת דלק כ"מעביד" של הנפגע, כמו גם של כל אחד מהעובדים שנכנסו לחברה לצורך ביצוע עבודות שונות בתוך המפעל. בית המשפט החיל סעיף זה גם עובד עצמאי, ולמעשה על פי קביעתו לא נדרש שיתקיימו יחסי עובד – מעביד לצורך הטלת האחריות.

הטלת האחריות על חברת דלק – אחריות אישית ומכח תורת האורגנים:

על פי הכרעת הדין, על חברת דלק הוטלה אחריות אישית לפציעותיו של הנפגע על בסיס שלושה נדבכים נפרדים:
1. אחריות החברה לבאים במקרקעיה.
2. אחריות החברה בהיותה "מבצעת הבנייה" כהגדרת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה).
3. אחריות החברה בהיותה ה"מעביד" של הנפגע

בנוסף, ייחס בית המשפט אחריות לחברה גם מכח תורת האורגנים, וקבע כי לצורך הרשעת החברה, די בכך שאחד מנושאי המשרה הבכירים בחברה התרשל בכך שהפר את חובת הזהירות "האישית" שלו כלפי העובד.

הטלת אחריות אישית ושילוחית על נושאי המשרה בחברת דלק: 

בנוסף להרשעתה של חברת דלק, קבע בית המשפט לגבי  נושאי המשרה בחברה וקבלן הבית, כי כל אחד מהם, חב בחובת זהירות "אישית", עצמאית ונפרדת כלפי העובד להבטחת בטחונו הפיזי במהלך החלפת הגג. בנוסף, קבע בית המשפט, כי נושאי המשרה בחברה אחראים גם מכוח "האחריות השילוחית", כלומר – משהורשעה חברת דלק בעבירת הרשלנות ניתן על פי סעיף 222 לפקודת הבטיחות בעבודה, להרשיע גם את נושא המשרה או האורגן שבה, ונטל הראייה עובר אליו להוכיח שעבירת הרשלנות בוצעה שלא בידיעתו ושעשה כל שניתן למניעת העבירה.

חשוב לציין, כי לצורך ההכרעה, בחן בית המשפט  את מעמדם ההירארכי  של נושאי המשרה, על פי שני המבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקה: מבחן ארגוני הבוחן מהו מעמדו "הפורמלי" של נושא המשרה בתאגיד ומבחן פונקציונלי שבוחן האם הפונקציה המבוצעת על ידי אדם, מצדיקה לראות במעשיו כמעשיו של התאגיד, יהא מעמדו ההירארכי בחברה אשר יהיה.

מתן פרשנות מרחיבה למונח "פקיד אחראי":

בהכרעת הדין ניתן למצוא גם פרשנות למונח "פקיד אחראי" שבסעיף 222 לפקודה; כך למשל, נקבע כי גם עובד עצמאי וחיצוני למפעל יכול להיחשב כ"פקיד אחראי" לצורך הפקודה. קביעה חשובה נוספת היא שעובד יכול להיחשב כ"פקיד אחראי" לעניין עבירת רשלנות הנובעת מכשלים בתחום הבטיחות ואולם לא ייחשב "פקיד אחראי" לעניין כשלים בתחום אחר בחברה (כגון עבירות מס או עבירות כלכליות אחרות שבוצעו בה).

בעקבות הכרעת הדין, הוגש על ידי הנאשמים ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. ביום 12.6.22. דחה בית המשפט המחוזי (מרכז) את הערעור על הכרעת הדין והשאיר על כנן את קביעותיו של בית משפט השלום. גם בקשתם של הנאשמים להמנע מהרשעתם, על מנת להימנע מפגיעה בעתידם המקצועי נדחתה.

פסק הדין, משקף מגמה עדכנית של הרחבת האחריות הפלילית, גם למעגלים רחוקים ובכירים יותר של נושאי משרה. הרחבת האחריות היא פועל יוצא של המאבק בתופעת תאונות העבודה באתרי הבניה והתפיסה לפיה, הטלת אחריות פלילית גם על הגורמים הללו תחייב אותם לפעול ביתר שאת, להגברת הבטיחות בעבודה.

הגישה המרחיבה והמחמירה מצד בית המשפט, בכל הנוגע להפרות בטיחות בעבודה, מחייבת את מנהלי התאגיד וכן נושאי משרה נוספים בתאגיד, אשר יש להם קשר ישיר או עקיף לעבודה המתבצעת באתר או במפעל, להיות ערים לאפשרות, כי יימצאו אחראים לבטיחות בתאגיד, וכפועל יוצא מכך, לפעול לביצוע הוראות הבטיחות הקבועות בדין תוך הקפדה יתרה ותוך נקיטה בפעולות מנע להבטחת בטיחות העובדים ועמידה בדרישות החוק.