claudiaadmin

סיום שנה הוא הזדמנות מצוינת לתובנות מקצועיות, והפעם בחרתי להתמקד בתובנה מרכזית אחת שאני לוקחת עימי משנת 2024, בנוגע לחשיבות השילוב בין אחריות אישית ותאגידית כאמצעי למניעת תאונות. אחריות אישית היא המפתח למודעות בשטח מודעות ומחויבות של הפרט יכולות לעשות את ההבדל בין תאונה שנמנעה לתאונה שקרתה. לא אחת, חוסר תשומת לב של עובד, מנהל […]

לפני שש וחצי שנים נחרדה המדינה מהאסון הקשה בנחל צפית, שבו נספו עשרה צעירים ובני נוער  במהלך טיול גיבוש של מכינה קדם צבאית. השבוע ניתנה הכרעת הדין במשפטם של מנהלי המכינה. הכרעת הדין מציפה את  האתגר המשפטי שבהבחנה בין רשלנות לקלות דעת במקרי המתה ומפנה זרקור לשאלה, האם התנהגות לגיטימית אך מסוכנת מצדיקה הרשעה בעבירה

בענף הבניה מקובל לעיתים, שקבלן ראשי מתקשר בחוזה עם מזמין לביצוע עבודות, ולאחר מכן שוכר את שירותיו של קבלן משנה לביצוע העבודות במלואן על פי הוראות המזמין ובפיקוחו, באמצעות חוזה "back to back", בין הקבלן הראשי לבין קבלן המשנה. יש קבלנים שסבורים, כי עריכת חוזה עם קבלן משנה בדרך האמורה, פוטרת אותם מהאחריות לבטיחות אשר

בימים אלה נדונה בוועדת העבודה של הכנסת הרפורמה בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) אשר מטילה חובות חדשות  בתחום הבטיחות בעבודה על היזמים ועל הקבלנים. על השלכות הרפורמה וההתאמות הנדרשות בעדכון הלקוחות המצ"ב עדכון לקוחות מאי 2024   חשוב להיערך מבעוד מועד להתאמות ולשינויים המשפטיים המתחייבים  בעקבות הרפורמה. מוזמנים לפנות למשרדי ולהתייעץ.

לפני כשבוע ימים פורסם דו"ח הועדה לחקירת אסון הר מירון הכולל ממצאים נוקבים והתייחסות נרחבת לאחריותם של כל בעלי התפקידים אשר עסקו לאורך השנים בהילולת הר מירון. נשאלת השאלה, כיצד ישפיע הדו"ח על החקירות הפליליות שנפתחו בפרשה ועל אחריתן. לכך נדרשתי בטור דעה שלי שפורסם ב"זמן ישראל" .https://www.zman.co.il/471662/    

בהתאם לחוק עקרונות האסדרה שנכנס לתוקף בחודש ינואר 24, ומחייב את משרדי הממשלה לפרסם את תכנית האסדרה השנתית שלהם, פרסם משרד העבודה לאחרונה את השינויים הרגולטוריים המתוכננים על ידו לשנה הקרובה. על פי התוכנית, בכוונת המשרד לקדם שינויים רגולטוריים רבים, בתחום הבטיחות בענף הבניה. בין היתר, ניתן למצוא בה אסדרה המרחיבה את האחריות על בעלי

אנשים רבים נוטים להתנהל בסיטואציות מסוכנות ומסכנות חיים, על פי התפיסה הידועה והמוכרת לפיה "לי זה לא יקרה". אלא שלמרבה הצער, סיטואציות כאמור נגמרות לא פעם, בתוצאות טרגיות של פגיעות בגוף ושל אובדן חיי אדם. חשוב להכיר ולהיות מודעים לכך, שבמקרים של תאונות ואירועים רבי נפגעים, ניתן להעמיד לדין בגין עבירות שונות, אשר פערי הענישה

המאבק על מעמדה של עילת הסבירות אשר הגיע לשיאו בדיון שהתקיים לפני כשבוע בבג"צ, מעלה את השאלה, בדבר השלכות אפשריות של התיקון לחוק היסוד, גם על תחומי משפט אחרים. מצ"ב טור דעה שכתבתי בנושא ואשר פורסם בעיתון "גלובס".https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001458107

לאחרונה, פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (השופט יצחק עמית) בע"א 7862/22 דכנאס נגד דפראווי, שעניינו בארבעה ערעורים מאוחדים, שהוגשו על רקע תאונת עבודה.   הנפגע, הינו פועל, אשר נפגע בתאונת עבודה ביום 1.5.2013 שעה שהועסק על ידי קבלן שלד, אשר עבד עבור חברת בניה שבנתה באתר שבו נפגע. התאונה התרחשה בעת שהנפגע עסק