פרסומים

מאמר שפרסמתי באתר האקטואליה "זמן ישראל" בעקבות גזירת עונשו של המהנדס בפרשת קריסת חניון הברזל  בדרישות החוק. https://www.zman.co.il/682039/

שנת 2025 התאפיינה במגמה שקטה של החמרה והרחבה של האחריות הפלילית בענף הבנייה, גם כלפי גורמים שבעבר נתפסו כמצויים מחוץ למעגל הסיכון המשפטי.  מוזמנים לקרוא על מגמה זו ועל האופן בו היא מתחברת לרגולציה החדשה בבטיחות, שצפויה להיכנס לתוקף בשנת 2026.   https://www.zman.co.il/655307/

בחודש ספטמבר 2025 אישרה הכנסת תיקון מהותי בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) שמרחיב את האחריות לבטיחות גם ליזמים ולקבלנים. כמי שליוותה את המהלך עוד בתחילתו, בתפקידי כיו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה אני רואה בו הזדמנות לשינוי תרבות הבטיחות בענף הבניה – אך גם אתגר שמחייב היערכות ממשית מצד כל הגורמים. על המשמעויות המשפטיות, הכלכליות

בזמן חירום כדוגמת המציאות הביטחונית המתוחה בה אנו חיים על רקע המלחמה עם איראן,  תוכניות האכיפה הפנימית עוברות מהשוליים אל מרכז הבמה. מה שנתפס בעבר כ"Compliance יבש" או כאמצעי ציות לרגולציה בלבד, הופך בשעת  חירום לכלי ניהולי קריטי, שיכול בנסיבות מסוימות להיות גם קרש ההצלה של הארגון. חברות רבות השקיעו בעשור האחרון בבניית תכניות אכיפה

בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון, שהחמיר משמעותית את הענישה על פרוטקשן (דמי חסות), עולה השאלה – האם זהו צעד משמעותי במאבק בתופעה או רק טיפה בים? ומהן השלכות ההחלטה על מה שקורה בתחום זה בענף הבניה?על כך ועוד, בטור דעה שלי שפורסם ב"זמן ישראל" https://www.zman.co.il/567423/

השבוע פורסם כי המדינה מנהלת משא ומתן לתשלום של כ-17 מליון ש"ח לרומן זדורוב שזוכה מרצח תאיר ראדה לאחר שריצה קרוב ל-15 שנים בכלא. הסכום הזה מעורר שאלה עמוקה ומטלטלת: כמה באמת שווה חירות שנשללה? האם ניתן לתמחר את השנים האבודות, הרגעים שנגזלו, את החיים שהוחמצו? לשאלות אלו ואחרות התייחסתי בכתבה של ניצן שפיר כתבת

שילוב בין אכיפה רגולטורית לבין תהליכים פנימיים יזומים מאפשר לא רק הצלת חיים באתרי בניה, כי אם  גם צמצום החשיפה המשפטית של המנכ"ל ושל חברת הבניה במקרה של הסתבכות בחקירה פלילית בגין אירוע בטיחות או תאונת עבודה. מאמר שלי בנושא פורסם בעיתון כלכליסט, מוזמנים לקרוא ולהתייעץ עימי במקרים מתאימים. כלכליסט_מאמר על קו ההגנה הראשון של

לפני שש וחצי שנים נחרדה המדינה מהאסון הקשה בנחל צפית, שבו נספו עשרה צעירים ובני נוער  במהלך טיול גיבוש של מכינה קדם צבאית. השבוע ניתנה הכרעת הדין במשפטם של מנהלי המכינה. הכרעת הדין מציפה את  האתגר המשפטי שבהבחנה בין רשלנות לקלות דעת במקרי המתה ומפנה זרקור לשאלה, האם התנהגות לגיטימית אך מסוכנת מצדיקה הרשעה בעבירה

לפני כשבוע ימים פורסם דו"ח הועדה לחקירת אסון הר מירון הכולל ממצאים נוקבים והתייחסות נרחבת לאחריותם של כל בעלי התפקידים אשר עסקו לאורך השנים בהילולת הר מירון. נשאלת השאלה, כיצד ישפיע הדו"ח על החקירות הפליליות שנפתחו בפרשה ועל אחריתן. לכך נדרשתי בטור דעה שלי שפורסם ב"זמן ישראל" .https://www.zman.co.il/471662/