מה נדרש ממנהלים בענף הבניה כדי לצמצם חשיפה משפטית בבטיחות?
פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ת"פ אזורי ת"א 57895-11-19 מדינת ישראל נגד גיא ודורון לוי הנדסה בנין והשקעות בע"מ)
פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ת"פ אזורי ת"א 57895-11-19 מדינת ישראל נגד גיא ודורון לוי הנדסה בנין והשקעות בע"מ)
בפסק דין שניתן לאחרונה בבימ"ש מחוזי בתל אביב [ע"א (מחוזי ת"א) 64658-09-24 אבינועם שעאר נ' מ.ט ואח'] הוטלה אחריות נזיקית על מזמין עבודות בנייה,
סיום שנה הוא הזדמנות מצוינת לתובנות מקצועיות, והפעם בחרתי להתמקד בתובנה מרכזית אחת שאני לוקחת עימי משנת 2024, בנוגע לחשיבות השילוב בין אחריות אישית
בענף הבניה מקובל לעיתים, שקבלן ראשי מתקשר בחוזה עם מזמין לביצוע עבודות, ולאחר מכן שוכר את שירותיו של קבלן משנה לביצוע העבודות במלואן על
בימים אלה נדונה בוועדת העבודה של הכנסת הרפורמה בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) אשר מטילה חובות חדשות בתחום הבטיחות בעבודה על היזמים ועל הקבלנים.
בהתאם לחוק עקרונות האסדרה שנכנס לתוקף בחודש ינואר 24, ומחייב את משרדי הממשלה לפרסם את תכנית האסדרה השנתית שלהם, פרסם משרד העבודה לאחרונה את
אנשים רבים נוטים להתנהל בסיטואציות מסוכנות ומסכנות חיים, על פי התפיסה הידועה והמוכרת לפיה "לי זה לא יקרה". אלא שלמרבה הצער, סיטואציות כאמור נגמרות
לאחרונה, פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (השופט יצחק עמית) בע"א 7862/22 דכנאס נגד דפראווי, שעניינו בארבעה ערעורים מאוחדים, שהוגשו על רקע תאונת
האחריות הפלילית לפציעות או למוות של פועל בתאונת עבודה שאירעה במהלך עבודות בניה, מוטלת לרוב, על מנהל העבודה באתר הבניה או על המעסיק הישיר.